עברית

כאשר הכתירו את רבי שלמה מסלונים לאדמו”ר היה שבור מאוד, שכן לדעתו מי הוא ומה הוא שיעמוד בראש העדה וייטול את שרביט ההנהגה?!

פתאום נראה לעיניהם השוטר, רכוב על סוסו. הכול זזו לצדדים כדי לפנות מעבר לו ולסוסו. הביט השוטר בכולם בשחצנות והרוע ניבט מעיניו. או-אז הבחין בבעש”ט ובחבורת היהודים שהקיפה אותו. המחזה הוציאו משלוותו. בחימה שפוכה התקרב אליהם ובתנועה חדה הצליף במגלבו על ראשי החבורה. ההצלפה פגעה בכובעו של הבעש”ט. רק בנס לא פגע המגלב בפניו…

העולם המתאחד נגדנו בשם המוסר עם דו”ח גולדסטון מזכיר את הבדיחה על העורב והזמיר שנפגשו במעבה הג’ונגל

יש בני-אדם שחייהם מסתיימים עם פטירתם, ויש מי שדווקא אחרי פטירתם מתברר מה חוללו ועד כמה הם מוסיפים להשפיע על העולם. שנה לפיגוע בבית-חב”ד במומביי

ישנם מנהגי נימוס שחוקים ונבובים התורמים בעצם אמירתם לתחושת, עוף לי מהעיניים וכמה שיותר מהר, יותר טוב…

“יש כאן יהודי מבוגר העומד לסיים את חייו בעוד כמה שעות, האם תרצה לגשת אליו ולבקרו?”, שאלה האחות.

“ראה, אני לא שומר בדיוק את המצוות, אבל אני יהודי טוב. אני אזרח ישר, ממלא את חובותיי למדינה, לא פוגע באיש ומשתדל לעזור לזולת. העיקר זה להיות בן-אדם, לא?”.

מאות רופאי עיניים מכל העולם גדשו את אולם הוועידות המרכזי של הכינוס. הוא חש דריכות והתרגשות כשעלה לבמה. למשמע הצהרתו השתררה באולם דממה מוחלטת…

לא כל דבר חוכמה הינו בהכרח גם דבר המתקבל ומתעכל על ידי כלי הקיבול של הזולת באופן הראוי או הרצוי