עברית

בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא

כשאנו באים לסייע לזולת, חשובה ביותר הדרך בה אנו בוחרים לעשות זאת. עוד טרם לעשייה, אנו חייבים להאזין לרחשי לבו

הלא הילד יקבל מחמאות על התחפושת, הן יעניקו לו מוטיבציה להמשך – איזו מוטיבציה תהיה זו, מוטיבציה של גורילה?!…

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

אבל מה לעשות, אנחנו בני אדם קטנים וקצרי רואי, וככאלו אנו מסרבים להכיר אפילו בסיכון החמור ביותר אם לא ניתן לראות את השפעתו המיידית

לא בתחנה המרכזית בתל אביב ובשכונת התקווה, אלא דווקא במוסקבה הרחוקה. כן, גם שם התנהלו קרבות עזים ואלימים בין שחורים ללבנים

השבוע זה קורה: ברביעי הקרוב יסיימו בעיר העתיקה בירושלים את כתיבת ספר התורה החמישי (כן, החמישי) שנכתב על ידי ילדי ישראל בכל העולם • ומי לא קנה אות?! אפילו אסי ישראלוף קנה. ואתם?

למה ראש השנה נחגג ביום בריאת האדם ולא ביום בריאת העולם? ● וגם: כיצד תזהו יהודי חרדי

סכר יכול לעמוד מול לחץ אדיר של מים כל עוד הוא שלם ובלתי-פרוץ. ברגע שנוצרת בו הפרצה הקטנה ביותר, הוא עתיד להיסחף כולו

פרק ב’ בסדרת “תניא וידאו ארט” עם גילי שושן ♦ לרגל י”ט כסלו לפניכם סרטון ייחודי המסביר בצורה עלילתית רעיון עמוק מה’תניא’

בעוד רבי דובער מליובאוויטש התבונן בתפילה בתיבות “וכל קומה לפניך תשתחווה”, התבונן אביו ב’סטענדער’ ♦ למה?

חינוך מפנק באופן מוגזם בונה דמות אנוכית המביטה על כל העולם במבט שאינו תואם מציאות. כשהדברים מגיעים מתוך רצון אדיר להשלים חסכים אישיים ומתן פיצוי עצמי, הרי שיש לבלום את המהלך בעודו באיבו.