עברית

וישלח את הציפור

“מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים”, חלפה המחשבה, “והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות…”

המאבק על הקיום היהודי

בארץ אנחנו מאבדים אחים יקרים בפיגועים; בתפוצות אנחנו מאבדים מספר גדול לאין-ערוך של יהודים, שאובדים לעמנו בגלי הטמיעה וההתבוללות.

נר חנוכה באמצע הקיץ?

המהפכה האיראנית ולהבדיל, עיניו הצופיות של הרבי יוצרים סיפור מיוחד אותו מספר הרב ידידיה אזרחיאן, רב הקהילה היהודית באיראן

הבחירה והתקווה הנכונה

מר גרי טוכמן, כתב CNN, מגיע לקבל ברכה מהרבי ומבקש למסור משהו בשמו ♦ מה עונה לו הרבי?

דימוי עצמי

בכל צמתי החיים באים לידי ביטוי מאגרי תעצומות הנפש של האדם והאופן בו הם נבנו. כשהבניה נעשית בצמידות לקווי מתאר ברורים הרי שהעשייה ההמשכית תהיה בעוצמה תואמת מצב והתגובות לכל אירוע בחיי היום יום יהיו תמיד במינון הנכון תוך שילוב מושלם של רגש ושכל כך שהעומד ממול יהיה כלי כדי להכיל את עוצמת התגובה ואף להסיק דרכה את המסקנות המתבקשות.

כשהרבי ניבא שלא תתקיים מתקפת אב”כ

אפרים, כחיל דתי – שכנע את מפקדיו לאפשר לו להתייעץ עם הרבי בטרם יבצע את הפקודה; הרבי השיב תשובה מנומקת מדוע לא לגלח את הזקן…

הכול התחיל בטיסת-שכר מלונדון

הרבי הביט בנו ובירך את חתן הבר-מצווה. ואז פנה אל אימי ואמר: ‘אני זוכר את בעלך. הוא שלח לי עצות וקיבלתי כל אחת באהבה’. התרגשנו מאוד. ריגשה אותנו גם העובדה שהרבי ידע מי אנחנו אף שלא הצגנו את עצמנו”.

לא דובדבן אלא צורך חיוני

בעיצומם של ימי קיץ בהירים, כשהעולם כולו יוצא לנפוש ולבלות, היהדות באה ומזכירה שאנחנו בגלות, אבלים וכואבים על חורבן בית-מקדשנו