מעשה שהיה

עננים שהורים וכבדים כיסו את שמי ברוקלין והסתירו את הלבנה… ♦ סיפור ממופת ממוצ”ש עשרה בטבת

“…לפתע היתה נתקפת לפתע בשגעונות והזיות משונים שהיו אורכים כשעה או שעתיים. אחר כך היה הכל חוזר להרגלו, כאילו מאומה לא קרה • …”אתה יהודי, נכון?!” שאלה מגדת העתידות המפורסמת את יגאל. “אם כך” – הקשתה הזקנה – “מדוע אינך פונה לרבי?!”. יגאל נשאר פעור פה… • גל כהן: איך שכשרות האכילה יכולה לעזור

בקול רועד סיפר לבני משפחתו את דברי הרופא. “אם לא אנותח, אאבד בוודאות את הראייה. ואם אנותח, גם אז מסתכן אני באבדן ראייתי.

“והבאר עדיין מוסיפה לתת שפע של מים טובים וזכים כמאז?”. “כן! כן!”, השיב הכפרי, שכמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה..

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

בימים הבאים הִרבו ברוך ורעייתו לשמוע בסביבתם את המילה ‘קללה’. קרובים ומכרים טענו באוזניהם כי קללה נוראה רובצת עליהם