מעשה שהיה

ההתרגשות אחזה בו, אך מבלי להתבלבל ענה לרבי בבטחון: “כן, לברזיל… אני נוסע לברזיל”… • ידידיו שהמתינו בחוץ חששו שהשתגע: לנסוע לברזיל?! אלא שמאומה לא עזר להם. נותק’ה בשלו: אם הרבי שאלני על נסיעה לברזיל, סימן מובהק הוא שעלי לנסוע למקום זה, ומיד!

התובע ניסח את דבריו בארסיות רבה. לבסוף דרש מבית-המשפט במפגיע “להטיל על ראש הפושע עונש הולם ומרתיע –מוות”.

“והבאר עדיין מוסיפה לתת שפע של מים טובים וזכים כמאז?”. “כן! כן!”, השיב הכפרי, שכמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה..

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

בימים הבאים הִרבו ברוך ורעייתו לשמוע בסביבתם את המילה ‘קללה’. קרובים ומכרים טענו באוזניהם כי קללה נוראה רובצת עליהם

כשהגעתי לבסוף לפקיד שתפקידו לסכם את הממצאים ולהכריע סופית אם המתייצב כשיר לגיוס אם לאו, הביט עליי במבט של חמלה ושאל: ‘מה קרה לך, מסכן שכמותך, שכל רופא מצא אותך בעל מום וחולה במחלה אחרת?!’…

“גנב! גנב שפל!”, החל הסוחר לצעוק, “מרגע שראיתיו ידעתי כי נוכל הוא האיש שבא ללוות ממך כסף בערב החג!”

או “איך הרבי צפה את מבצע “תשורה” בשנת 1968?”