עברית

לפני 66 שנה הוכרזה ההכרזה: “אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל”. האם אנחנו עצמנו הגדרנו אי-פעם מה משמעות המושג הזה – ‘מדינה יהודית’?

יחד עם התורה קיבלנו גם את התכונה של המקום בו היא ניתנה, מידת השפלות. כדי לעשות בה שימוש נכון ומועיל, וחלילה לא לסטות מהמקוריות שלה, יש לשלב בלימודה מידה רבה של התבטלות. הרי התורה איננה ’עוד’ ספר. זו חכמה א-לוקית.

אחד מאמצעי המודיעין הבסיסיים היא מלאכת התצפיתנות. ברמת המקרו זה חיילות היושבות בעקשנות חיובית הראויה לצל”ש מול מסכי מחשב הסורקים כל פיסת קרקע ואמורים לזהות כל תנועה חשודה.. ומה ברמת המיקרו?

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.

איזו מין הרגשה זאת שכל החברים עולים לכיתה א’ ואילו רק אתה נשאר בגן? ובכלל, הוא מדבר כל כך הרבה על ביה”ס, ועכשיו מה נגיד לו?… אני לא רוצה שהוא יתאכזב או ירגיש חריג ושונה…

פיוטים רבים במחזור מחוברים לפי סדר הא”ב. כאן, הרבי מליובאוויטש מעניק ברכות לשנה החדשה לפי סדר האותיות מא’ עד ת’..

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

צפו בברכת אש הממשלה שהוקרנה בפתיחת המושב הראשון של כינוס שלוחי חב”ד באולם המרכזי של מלון מאריוט בברוקלין

רבים מנסים למצוא תשובות לשאלת השואה. איך אפשר שישה מיליון יהודים, מובלים למשרפות כצאן לטבח? איך אפשר להבין את גורלם של מיליון ילדים שנרצחו באכזריות במיתות משונות ונוראות?

לרגל ט”ו בשבט מארח שליח חב”ד לישראלים בטורונטו הרב ישראל לנדא את מר דידה מנקין בעל ‘כרם פתחיה’ בקדומים לשיחת חג מיוחדת

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: “אולי נחזור הביתה?”. ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה

יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?