עברית

יש בני-אדם שחייהם מסתיימים עם פטירתם, ויש מי שדווקא אחרי פטירתם מתברר מה חוללו ועד כמה הם מוסיפים להשפיע על העולם. שנה לפיגוע בבית-חב”ד במומביי

ישנם מנהגי נימוס שחוקים ונבובים התורמים בעצם אמירתם לתחושת, עוף לי מהעיניים וכמה שיותר מהר, יותר טוב…

“יש כאן יהודי מבוגר העומד לסיים את חייו בעוד כמה שעות, האם תרצה לגשת אליו ולבקרו?”, שאלה האחות.

“ראה, אני לא שומר בדיוק את המצוות, אבל אני יהודי טוב. אני אזרח ישר, ממלא את חובותיי למדינה, לא פוגע באיש ומשתדל לעזור לזולת. העיקר זה להיות בן-אדם, לא?”.

מאות רופאי עיניים מכל העולם גדשו את אולם הוועידות המרכזי של הכינוס. הוא חש דריכות והתרגשות כשעלה לבמה. למשמע הצהרתו השתררה באולם דממה מוחלטת…

לא כל דבר חוכמה הינו בהכרח גם דבר המתקבל ומתעכל על ידי כלי הקיבול של הזולת באופן הראוי או הרצוי

זה לא שהם אינם מעריכים את המבוגרים. הם פשוט שואפים להיות חלק בלתי נפרד מתהליך התמסדות הקן האישי שלהם ♦ כתבה שניה בסדרה

“כיצד יודעים שמשקה דיאטטי משמין? הנה… עובדה שכל השמנים שותים אותו…” מצחיק? לאו דווקא

בפרק הקודם התמקדנו באלימות שבשתיקה. בפרק זה נדון דווקא באלה שאין בכוחם לעמוד מנגד