עברית

רעד חלף בגוו של הכומר ושיניו החלו נוקשות. פניו החליפו גוונים חליפות • הוא ניסה לומר משהו, אך קולו לא נשמע לו • “המלים שאמרת היו ‘שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד’. אלה לא מלים יהודיות?” שאל השר • עתה החל הכומר לרעוד ממש

אילו רק כל אחד, בתור מנהיג יחיד, או אדם מן השורה, היה עושה את החלק שלו אפילו ללא מאמץ מרוכז, לפעול ברוח האמיתית של התורה, ללא תערובת של צדדים לא רלוונטיים, היתה זאת הדרך המעשית ביותר לשפר את מצב היהדות בהווה בכל מקום, ובמידה הגדולה ביותר • הרבי כותב

המסיבה הנערכת בליל שבת הראשון להולדת הבן נקראת “שלום זכר”, על פי מאמר חכמינו ז”ל: “כיון שבא זכר – בא שלום לעולם”.

לי אין מאומה, ואילו לך, ריבונו-של-עולם, הלוא יש גן-עדן. תן אפוא מטעמו של גן-העדן בדייסה העלובה שלי”

חנוכה מייצג את המבחן היהודי העתיק והאקטואלי גם יחד: באיזו מידה יכול להיות אדם מודרני, ובה-בשעה יהודי נאמן לדתו ולמורשת אבותיו

נאנח הגנב: “אם אני פורץ את קופותיהם של אחרים, איך הייתי יכול להתאפק ולא לפרוץ את קופתי שלי”…