עברית

כּוֹרֶם בנשמה…

לרגל ט”ו בשבט מארח שליח חב”ד לישראלים בטורונטו הרב ישראל לנדא את מר דידה מנקין בעל ‘כרם פתחיה’ בקדומים לשיחת חג מיוחדת

העידוד שקיבלתי מאסתר

מדדנו תחפושות אצל סורנדה החייט הנפאלי, שבנו הביתה, חיברנו כיסא לכיסא – המחזנו את סיפור המגילה. הרכבנו רכבת קטנטנה, ושרנו את שירי פורים.. ואז התקשרה חברתי, שליחה במקום מבודד, ושאלה: “אולי נחזור הביתה?”. ברגע של משבר, נזכרתי באסתר המלכה

בעל הרפתקן..

יש לי בעל הרפתקן. הוא אוהב לעשות דברים אתגריים, ובעיני אפילו מסוכנים.. מה אפשר לעשות? איך מתמודדים עם מצב כזה?

הנקודה היהודית

מלחמה פנימית קשה התחוללה בליבו של החייל. כנגד כל השיקולים התעוררה בו בעוז נקודת היהדות. פתאום החליט כי בשום פנים ואופן לא ימיר את דתו, ויהי מה!

כשהמזכיר העיר את הילד

.."פורים תשמ"ג. אלפי חסידים מתוועדים עם הרבי ב-770, החזן משה טלשיבסקי ניגן את "יהי רצון", ומיד לאחר מכן מתחיל הרבי את השיר "נייעט נייעט ניקאווא אחד

ניגון חג הגאולה

לרגל חג הגאולה י"ב תמוז, מוגשת רצועה מרגשת וסוחפת מתוך תקליטו האחרון של המוסיקאי ר' גיל עקיביוב 'חדווה דניגונא'. התקליט זכה להערכה רבה בשל הפקתו העשירה והמרשימה.

כמה אני יודע?

נאמר בפרשת ‘ואתחנן’ “וידעת היום והשבות אל לבבך..” מוטל עלינו ללמוד ולהעמיק ..כמה אני יודע?

“אני יהודי”

ברשותך, אבקש לספר לך על דברים יותר פשוטים, לא על מוות על קידוש שמך, גם לא על סבל למענך. היום אספר לך רק על בניך ובנותיך שאוהבים אותך

הדרך לשלום’

כיצד יש להתגונן מפני התקפת אויב: ‘גם כאשר האויב טוען שהוא בא בשל עניינים של מה בכך – צריכים לצאת מולו למלחמה, ואפילו לחלל על־כך את השבת..

הרוב (לא) קובע!

כשכתבתי שבוע שעבר על העדפתי את ‘הפיקנטיות’ במציאות הישראלית המאתגרת, בהחלט לא התכוונתי למצב הנוכחי. תסכימו איתי שהמציאות הנוכחית, אליה נזרקנו בעקבות אירועי המשט, כבר מזמן עברה את תחום הפיקנטיות, היא כבר ממש חריפה, מה זה חריפה? שורפת!

תרומה

“משנכנס אדר מרבים בשמחה”, וזאת בשל הניסים שנעשו לעם ישראל בימי הפורים. השמחה מטבעה פורצת גדר. כדי לפרוץ את חומות הגלות ולהביא את הגאולה עלינו

תולדות

ימתינו למרחשון מובן וגם פשוט שכללות ענין הגאולה ובנין בית המקדש השלישי יכול להיות בכל יום ויום במשך השנה כולה (ולאו דווקא בחודש חשון) …