עברית

קשה להשתחרר משמחת חג הסוכות ♦ מראות משמחת בית השואבה הגדולה בעולם, בשכונת קראון הייטס שבברוקלין

שיר שהלחין לכבוד שלוחי חב”ד הזמר הישראלי אוהד מושקוביץ, בעיצומם של ימי המתח בעקבות השתלטות מחבלים על בית חב”ד במומביי

תא משפחתי הנבנה על גבי יסודות של נתינה טהורה שכזו הוא בעל הסיכויים הרבים ביותר להמשכיות

עיקרו של ליל הסדר הוא “והגדת לבנך”. בלילה זה נעביר לכל ילד בשפתו וברמתו את לפיד המסורת, לענות ל’חכם’ על שאלתו המחכימה, ולגרות את סקרנותו של מי ’שאינו יודע לשאול’.

הדורות שראו את זוועת השואה, ומיד לאחריה ראה את הנס הגדול בהקמת היישוב היהודי בארץ ישראל ועליית המוני יהודים מכל קצווי תבל ארצה, כיצד, איפוא, ניתן לדעת האם זהו אכן סימן אמת, או סימן שווא? מהי אבן הבוחן לכך?

“אם בימים עברו היה על הנשים לשאול את הבעל או האח, כיום ישנם רבים שיכולים לשאול את האישה או האחות דבר-מה בתורה!”

“כאשר עברה ההלוויה ליד ביתי ראיתי עמוד אש עולה מהמיטה ומזדקר עד השמים”, אמר להם, “כעת אני גם מבין מדוע זכה לכך”.

“אמור לי”, פנה אל ר’ זלמן, “האם אתה זוכר את שם בית-הכנסת שבו נערכה בר-המצווה?”. “ודאי שאני זוכר”, השיב ר’ זלמן, “הוא נקרא ‘רש”י שול’ [=בית-הכנסת רש”י]”. עוד שאלה ושתיים ומפיו של ר’ דוד נפלטה קריאה: “אני הוא הילד”.

“את כללי הבטיחות צריך להפוך לחוקי בטיחות שבלעדיהם לא יוצאים לשום מקום. צריך לדעת לאן נוסעים ולהיערך בהתאם. לצערי יש בוּרוּת עצומה באשר לסכנות שהטבע מזמן למטייל הלא-מנוסה. נוסף על החשש מאבדן דרך, יש סכנות רבות כמו מכת שמש והתייבשות, שרבים אינם מוּדעים להן. צריך ללמוד את ההנחיות ולא להתבייש לשאול”.

דווקא הפרשה הנקראת בחודש הרחמים מלאה אזהרות על פורענויות קשות וקללות, האם זה לא מסר הפוך? הרב טוביה בולטון