עברית

שיר שהלחין לכבוד שלוחי חב”ד הזמר הישראלי אוהד מושקוביץ, בעיצומם של ימי המתח בעקבות השתלטות מחבלים על בית חב”ד במומביי

“הצדיק מרוז’ין ידע בדיוק איזה אתרוג נגזר לו. כשראה את האתרוג שהבאת לו, נתמלא ליבו חשש שמא נשתנה דינו…”

בכל צמתי החיים באים לידי ביטוי מאגרי תעצומות הנפש של האדם והאופן בו הם נבנו. כשהבניה נעשית בצמידות לקווי מתאר ברורים הרי שהעשייה ההמשכית תהיה בעוצמה תואמת מצב והתגובות לכל אירוע בחיי היום יום יהיו תמיד במינון הנכון תוך שילוב מושלם של רגש ושכל כך שהעומד ממול יהיה כלי כדי להכיל את עוצמת התגובה ואף להסיק דרכה את המסקנות המתבקשות.

י"ב מרחשון תשנ"ב – 20 באוקטובר 1991. גרי טוכמן, כתב ברשת הטלוויזיה CNN; הגיע עם צוות צילום לראיין את הרבי במעמד חלוקת הדולרים שנערכה –

אין כיום משימה לאומית חשובה יותר מלאחד מחדש את כל חלקי העם, ומלהקנות למאות-אלפי ילדים זיקה יהודית שורשית

ישנם מצבים בהם עומד האדם בפני שוקת שבשורה, אין הוא יודע כלל כיצד עליו להמשיך ולמשוך את עגלת חייו, המעמסה נראית בלתי נסבלת וכלל אינו יודע עם מה וכיצד יקום אל יום המחר…

…”הוא מתנצל אחר כך אבל המורות מרבות להתלונן אני לא יודעת מה לעשות?”

2000 שנה היה מכוסה השביל שהוביל מבריכת השילוח לבית המקדש בטונות של עפר ● לאחר חפירות קדחתניות של רשות העתיקות, נחשף השביל בו נהרגו אלפים

העולם אינו בר שינוי, בני האדם הינם ברי שינוי. העולם מתקיים על פי תכנית רב שנתית שהתווה לו בורא העולם בששת ימי הבריאה ואינו בר בחירה, הכול מתנהל בו כביום בריאתו, דייריו האנושיים הם אלו שחוננו ביכולות הבחירה והשליטה על מעשיהם.

שאלתו התמימה של יהודי בקאזאן היכתה את השליח: האמנם? אשמנו מכל עם?! רבש”ע, הבט אל הסבל של יהודי עמך

כאשר הבשילו האתרוגים הראשונים והחלו הקטיף, הורה לפועלים, להותיר שני אתרוגים על כל עץ, כדי לבחון מה יקרה להם… והללו גדלו וגדלו…

הוריי מאז שאני זוכרת את עצמי הורי לא הסתדרו.. ההורים פשוט רבים בלי סוף..