עברית

“את כללי הבטיחות צריך להפוך לחוקי בטיחות שבלעדיהם לא יוצאים לשום מקום. צריך לדעת לאן נוסעים ולהיערך בהתאם. לצערי יש בוּרוּת עצומה באשר לסכנות שהטבע מזמן למטייל הלא-מנוסה. נוסף על החשש מאבדן דרך, יש סכנות רבות כמו מכת שמש והתייבשות, שרבים אינם מוּדעים להן. צריך ללמוד את ההנחיות ולא להתבייש לשאול”.

דווקא הפרשה הנקראת בחודש הרחמים מלאה אזהרות על פורענויות קשות וקללות, האם זה לא מסר הפוך? הרב טוביה בולטון

כשיהודי מגיע בשמחת-תורה לרקוד עם ספר-התורה, זה הרגע שבו הוא מגלה את מהותו האמיתית. פתאום הוא מרגיש שגם הוא יהודי, שגם הוא אוהב את התורה

להיות שליח בארץ זו התמודדות הקשה שיש מכל רחבי תבל… תחשבו שבאותו זמן שעל השליח בשדרות נופלים מטענים גדולים של חומר נפץ הוא מחפש דרך לחייך ולעודד את התושבים המודאגים במקום לדאוג בעצמו ולעצמו”…

מדוע במצות חנוכה אין אדם אחד המקיים את המצווה כתיקונה, אלא כולם מקיימים אותה “למהדרין מן המהדרין”?

“תנועות ניגון זה הן מיוחדות במינן ולא מחוקי הנגינה הרגילה כי-אם ספוגות ומלאות המה ברגשות הלב וביטוי הנפש עד בלי גבול.”

האם מותר לשקר למען השלום? ויכוח עתיק יומין קיים בין גדולי ישראל בנוגע לשאלה כבדת משקל זו. כבר משה רבינו ואהרון הכוהן, האחים הדגולים, חלקו

שבוע אחרי ערב חב”ד שנערך בירושלים, נפגשנו לשיחה מרתקת ארבעה משתתפים, שסיפרו על הרגע שהכי ‘תפס’ אותם: אבי בלושטיין (פתח-תקווה), רענן ורקר (נס ציונה), אשר בן יאיר (ראשון-לציון) וגרי מרום (אבן יהודה)

נציגויות ישראל בחו”ל נמצאים בסיכסוך עבודה ושביתה מקשה על עריכת “ליל הסדר” הגדול בעולם, בקטמנדו שבנאפל. ● מכולה ובה מרבית מצרכי החג תקועה עדיין בכלכותא שבהודו ● שליח חב”ד והשגריר בשיחה מיוחדת

ימי ספירת העומר בהם אנו נמצאים כעת, קושרים בין שני חגים גדולים של עם ישראל – פסח ושבועות. פסח הוא היום בו יצאנו ממצרים, ובשבועות