מעשה שהיה

פני אבי החווירו כסיד ועיניו בהו בחלל. כעבור רגע פרץ בבכי נסער, ופנה אלינו: ‘כעת נסדר לאימא הלוויה רגילה ונקבור אותה בבית-הקברות הרגיל, כדי שאיש מהשכנים לא יפתח פה

“אומרים הם כי הרבי קדוש. האמנם כאלה הם הדברים? או שמא הם מגזימים?” שאל הסוחר את הרבי…

הביט בו העשיר בתדהמה. “לא זו בלבד שאני מציע לך להצטרף אליי, חינם אין כסף, אתה עוד תובע ממני תשלום על כך?!”

לפתע נשמעו דפיקות עזות בדלת. נאלצנו מיד לפותחה. זה היה הוא. הרוצח צמא-הדם, גבוה, לבוש מדים נוצצים

הרב חדד לא העלה בדעתו, עד כמה ישתנו פניהם של שבילי העיר עד שינחת בה. וכי למה שיעלה בדעתו – האם חוזה-עתידות הוא? ובכלל, למה שיחשוב כי יתחולל בהם שינוי כלשהו?

לשונה של הרבנית דבקה לחיכה. לבה הלם בקרבה: האמנם ידע בעלה? האם רוח-הקודש פיעמה בו?

חשבה רגע, ואחר כך אמרה בנימה רצינית “רגע, אתה ישראלי, נכון? כלומר… אתה יהודי, כן? אם כן, למה באת אלי? לכם היהודים יש רבי גדול בברוקלין שהכוחות שלו גדולים משלי אלפי פעמים, יותר מזה! הוא אף פעם לא טועה. למה שלא תלך אליו?”