מעשה שהיה

באשוויץ גיליתי את אלוקים

בכוחותיו האחרונים קם היהודי על רגליו ובשתי ידיו המלאות בוץ דחף בחוזקה את החייל ולכלך את מדיו. בכך חרץ את גורלו.

ארבע כוסות של מים

ר’ שמואל קידש בברכת ‘שהכול’, ולאחר מכן טעם כל אחד ואחד מהמים המתוקים

צדקת הסבל

“כאשר עברה ההלוויה ליד ביתי ראיתי עמוד אש עולה מהמיטה ומזדקר עד השמים”, אמר להם, “כעת אני גם מבין מדוע זכה לכך”.

המטמון

“ברוך הוא וברוך שמו!” קרא ר’ אברהם בהתרגשות גדולה. בזהירות הוא כיסה את הארגז וטישטש את העקבות

בקרוב ממש

עלי לציין כי בדרך כלל אף כאשר מאשרים לאדם לצאת את ברית המועצות הרי שהדבר אורך זמן רב…

עצה ששוה הרבה

כששמעה אשתו את דבריו השיבה מיד ובתוקף : “האם חושב אתה כי הרבי רוצה את רעתך! אם הוא נקב בסכום שכזה – עליך לעמוד בכך!”.

האח האובד

שושנה יצאה החוצה ולא יכלה לעצור בעד זרם הדמעות שהחל פורץ מעיניה. היא הרי לא אמרה לרבי דבר… • עוד היא מדברת והנהג היטה את המונית לצד הכביש ועצר בחריקה. “מה קרה?” שאלה שושנה בתדהמה, אך הנהג קצר רוח הוא: “תמונה, תמונה יש לך?” – הוא שואל. היא מתבוננת בו כלא מאמינה, מוציאה את ארנקה ומגישה לו את תמונתו של מרדכי.

מתנת יום הולדת מהרבי

נשמתם כמעט נעתקה מפיהם ; היתה זו המחאה על סך 37,000 דולר… • “כעת ברורה לי תשובת הרב”‘, הסביר המארח הנדיב לבני שיחו הנדהמים. “היום הוא יום הולדתי ה-שלושים ושבע ולמתנת יום הולדת כזו ותשומת לב מיוחדת מהרבי לא ציפיתי…

הסוד הכמוס

פני אבי החווירו כסיד ועיניו בהו בחלל. כעבור רגע פרץ בבכי נסער, ופנה אלינו: ‘כעת נסדר לאימא הלוויה רגילה ונקבור אותה בבית-הקברות הרגיל, כדי שאיש מהשכנים לא יפתח פה

סערת הנפש

סיסטה המשיכה את חייה בכנסייה, אך הלבטים החלו לכרסם בה. משהו מן הלהט הישן בכל הקשור לאמונתה הנוצרית הועם