עברית

הורים לא מעטים אינם מפרקים את שותפותם רק בשל גורל ילדיהם ולאו דווקא תמיד זו ההחלטה הנבונה בתרחיש האישי שלהם

איך ייתכן להחשיב את ימינו אלה כחלק מתקופת הגלות, בשעה שחזרנו לארץ-ישראל, והנה היא נבנית ופורחת לנגד עינינו?

כולם בוודאי מכירים את תסמונת האם הרצה אחר ילדיה עם בננה או כריך עד שערי הגן או בית הספר כשהדבר היחיד המונע ממנה להמשיך הינו גדר בית הספר.

הרב חדד לא העלה בדעתו, עד כמה ישתנו פניהם של שבילי העיר עד שינחת בה. וכי למה שיעלה בדעתו – האם חוזה-עתידות הוא? ובכלל, למה שיחשוב כי יתחולל בהם שינוי כלשהו?

תמהתי באוזניה: למה לא דיברה. מדוע לא נתנה לסנגור ללמד עליה זכות?! ● “לוּ הייתי מדברת, היה היהודי נאלץ לרשום את דבריי, מוטב לי לרעוב ולא לגרום ליהודי לחלל שבת!”

מספרים על זוג זקנים שלא קיבלו כל מכתב במשך חודשים ארוכים, השיממון אכל בהם כל חלקה טובה עד שהזוג הגה רעיון מבריק..

העובדה שניתנה לאדם בחירה חופשית מעוררת את השאלה, עד כמה יש לו ולמעשיו השפעה על הדרך שמוליכה אל הגאולה?