מעשה שהיה

הזיכרון של הרבי…

מעשה בעיתונאי ישראלי, שביקר בשנת 1971 בארצות-הברית ובהשפעת ידידיו החליט לבקר אצל הרבי.

בעלה של העגונה שבא בבהלה

“היהודי שלנו, שנבלע בין הגויים, כבר זמן רב שלא שמע את שמו היהודי וזה זמן רב שלא ראה יהודי לנגד עיניו. והנה פתאום בא יהודי ומזכיר לו את אשתו היהודייה!”

הפועל העשירי…

“בסמיכות למושב יש מעיין, ולידו שוכן אחד המפעלים. עם סיום העבודה, בשעה חמש אחר הצהריים, יעמוד הבעל בשער המפעל וימנה את העובדים היוצאים ממנו אחד- אחד. לכשיגיע לעובד העשירי – ילך אחריו…”

סקרנות של כומר…

לפתע עצר אותי אחד מפרחי-הכמורה, וביקש שאחזור ואספר לו את הסיפור… • “…באותו רגע התחזקה בי התחושה שלפני אדם בלתי-שפוי. אבל מצד שני, משהו באישיותו של הצעיר משך את לבי. איזשהו מבט נוגה בעיניים. הוא הקרין משהו אמיתי מאוד, לגמרי לא תמהוני…” • גל כהן עם סיפור מיוחד: כשהרבי אומר לדבר על נושא הצדקה.

צרות-עין גלותית

פני היהודי נתכרכמו למראה ההלך הרטוב עד לשד עצמותיו. הוא הכניסו לביתו וכיבדו במשקה חם להשיב את נפשו • “כמה מגיע לך בעד הלינה, הארוחה והנסיעה?” שאל הקיסר • …ארשת השתוממות עלתה על פניו. יהודי זה יכול היה להיות בעל-אחוזה עשיר כל ימיו, אך מעייניו בתחרות עם רעהו!”…

מושיע אלמוני

לפתע, בעודו מותח את גופו לקראת זינוק מהרכבת, שתי ידיים איתנות אחזו בו מאחור. “הנטרפה עליך דעתך?! להיכן אתה רוצה לברוח?

ביטוח ראייה

בקול רועד סיפר לבני משפחתו את דברי הרופא. “אם לא אנותח, אאבד בוודאות את הראייה. ואם אנותח, גם אז מסתכן אני באבדן ראייתי.

המים הזכים

“והבאר עדיין מוסיפה לתת שפע של מים טובים וזכים כמאז?”. “כן! כן!”, השיב הכפרי, שכמעט בלע את לשונו מרוב תדהמה..

התנאי שהופר

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק.

הברכה הגואלת

בימים הבאים הִרבו ברוך ורעייתו לשמוע בסביבתם את המילה ‘קללה’. קרובים ומכרים טענו באוזניהם כי קללה נוראה רובצת עליהם

עצה וברכה

כשהגעתי לבסוף לפקיד שתפקידו לסכם את הממצאים ולהכריע סופית אם המתייצב כשיר לגיוס אם לאו, הביט עליי במבט של חמלה ושאל: ‘מה קרה לך, מסכן שכמותך, שכל רופא מצא אותך בעל מום וחולה במחלה אחרת?!’…